רקע
1. בפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.
2. כתב האישום שהוגש נגד המשיב ונגד נאשם נוסף, אריה אבו חצירה, מייחס לשניהם עבירות של סחיטה באיומים (סעיף 428 (סיפא) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(א) לחוק הנ"ל), וחטיפה (סעיף 369 לחוק הנ"ל). הנאשם האחר מרצה עונש מאסר, ואף עצור עד תום ההליכים בתיק נוסף המתנהל בבית משפט זה, ולפיכך לא נתבקש מעצרו. עוד יש לציין, כי על פי עמדת המאשימה, בוצעו העבירות הנדונות ביחד עם אדם שלישי, סלאח חיג'אזי, אשר מאמצי המשטרה לאתרו ולעצרו טרם צלחו.
3. על פי העובדות המיוחסות לנאשם ולחברו, אדם ושמו רפי ברדע רכש בפברואר 2007, מתמיר ושירי הרש ציוד מסוים בסכום של 90,000 ש"ח. ברדע שילם להם בשיקים, והתברר כי אין לשיקים אלה כיסוי. בעקבות זאת, ביקש תמיר הרש לבטל את העיסקה ולקבל לידיו בחזרה את הציוד שמכר לברדע. פניות חוזרות ונשנות של תמיר הניבו פגישה בביתו של ברדע, בה נכח גם אדם ושמו עופר נוריאל, אשר שיקים של חברה בבעלותו ניתנו לבני הזוג הרש בתמורה לעיסקה, בידיעה שאין להם כיסוי. באותה פגישה חתמו ברדע ונוריאל על הסכם, לפיו הם מתחייבים לשלם לבני הזוג הרש את מלוא מחיר העיסקה. אלא שגם בהסכם זה לא עמדו השניים, ופניות חוזרות ונשנות של הרש בעניין זה לא נענו.
4. דבר קיומו של החוב נודע לנאשמים ולחשוד השלישי בפרשה, ולטענת המאשימה השלושה קשרו ביניהם קשר לגבות את החוב בדרכים אלימות. כתב האישום מונה מספר אירועים, חלקם מתאפיינים באיומים מילוליים וחלקם באלימות פיסית, אשר מי מהנאשמים היו מעורבים בהם, במטרה לקדם את גביית החוב האמור.
5. האירוע הראשון יקרא להלן האירוע בבית הספר בגילה. על פי הנטען, התקשר אבו חצירה (להלן: נאשם 2) לנוריאל, ואמר לו כי המשיב רוצה לפגוש בו. נקבעה פגישה בבית הספר בגילה. במהלך הפגישה אמר המשיב לנוריאל כי ברדע "עקץ" מישהו ממשפחתו וכי הוא ישלם על כך.
6.
האירוע השני, שהתרחש ב- 28.6.07, התקיים בביתו של ברדע. על פי הנטען, התקשר המשיב לנוריאל והורה לו להגיע לפגישה בביתו של ברדע. בפגישה נכחו המשיב, סלאח חיג'אזי, ברדע ונוריאל. המשיב הציג לברדע את ההסכם עליו חתמו הוא ונוריאל, וכן צילומים של השיקים שלא כובדו, והודיע לשני החייבים כי הוא גובה החוב.
7. על פי הנטען, למן אותה פגישה התקשר המשיב לנוריאל מספר פעמים ואמר לו כי הוא וברדע צריכים להיזהר בשל אי תשלום החוב.
8.
האירוע השלישי התרחש ביום 5.7.07. בשעות הערב של אותו יום הגיע סלאח חיג'אזי, ועימו אדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה, לביתו של ברדע. באותה עת שהו בביתו של ברדע, מלבדו, גם נוריאל וגם אדם נוסף, ששמו נתי ליבוביץ. סלאח הורה לברדע בטון מאיים לבוא עימו כדי שיוכלו לשוחח, אולם הלה סרב בטענה כי עליו לשמור על הילדים. בתגובה אמר לו סלאח כי הוא "מזדיין", וכי "הוא יזיין אותו".
9.
האירוע הרביעי התרחש ביום 31.7.07. באותו יום נסע ברדע לבית חברו שי בן דוד, כדי להביא לבנו של אותו חבר אוכל, שכן בן דוד ואשתו שהו בחופשה באילת. ברדע נסע במכוניתו של בן דוד, השייכת למקום עבודתו של האחרון. בהגיעו לביתו של בן דוד, חסמה את דרכו של שי מכונית אחרת, ובה סלאח ושניים נוספים שזהותם אינה ידועה למאשימה. לאחר שברדע יצא מן הרכב כדי לתת את האוכל לבנו של בן דוד, נכנס אחד מהשלושה לרכב בו נהג ברדע והתיישב במושב הנהג, ואחר התיישב במושב האחורי. ברדע ישב במושב שליד הנהג. השניים הובילו את ברדע במכונית לביתו של נאשם 2. בדרך הודיעו לו כי הם ישחטו אותו בשל החוב. משהגיעו לביתו של נאשם 2, הודיעו סלאח ונאשם 2 לברדע, כי הם מחרימים את הרכב בגלל החוב. נערכה שיחת טלפון בין ברדע, בן דוד ונאשם 2, ובמהלכה סוכם כי הרכב יוחזר לבן דוד.
10
. האירוע האחרון, המורכב ממספר אירועי משנה, קשור במכונית הפיאסטה השייכת לאשתו של נוריאל. בתחילת חודש אוגוסט התקשר נאשם 2 לנוריאל ואמר לו כי הוא יודע שאשתו מחזיקה בפיאסטה. נאשם 2 אמר, כי אם ימסור אותה לידיו, הוא "יסגור עניין". נאשם 2 התמיד והתקשר מדי יום לנוריאל ודרש כי ימסור לידיו את הפיאסטה. בשל החשש כי ייאלץ למסור לידי הנאשמים את הפיאסטה, קשר נוריאל קשר עם אשתו ועם ליבוביץ הנ"ל, לפיו הם ידווחו דיווח שקרי למשטרה כי הרכב נגנב, וכך יקבלו את כספי הביטוח במרמה, ולא ייאלצו להעביר את הרכב לרשות הנאשמים ולסאלח. אשתו של נוריאל אכן דיווחה במרמה על הגניבה למשטרה בתאריך 12.8.07. ביום 14.8.07, הודיע נוריאל לנאשם 2 כי הפיאסטה נגנבה. נאשם 2 הורה לנוריאל להגיע לחניית ביתו. במפגש נכחו נאשם 2, המשיב, סאלח ושניים נוספים שזהותם אינה ידועה למאשימה. במהלך המפגש אמר נאשם 2 לנוריאל כי כדאי שישלם את הכסף, שכן אינו יכול עוד "להחזיק" את המשיב ואת סאלח, וכי הם עלולים לפגוע בו. בהמשך, סובב המשיב את נוריאל אליו והודיע לו כי ניתנו לו "לא יום ולא יומיים, ולא חודש ולא חודשיים, וכי יש לו ארכה עד ליום חמישי להביא את הפיאסטה או את הכסף - שיהיה בריא וכי הוא אינו אחראי על מה שיקרה לו". במהלך כל המפגש הסתובבו סלאח והאחרים כשהם מסתכלים על נוריאל במבטים מאיימים, ובסופו של מפגש דחפו אותו, קיללו אותו והמשיכו ללכת.
11. בשל המעשים הללו, על פי הנטען בכתב האישום, מסרו נוריאל וברדע לנאשמים ולסלאח את משכורת חודש יולי של ברדע בסכום של 3,000 ש"ח, רכב מסוג פז'ו, שנת ייצור 1994, שהיה בחזקת אשתו של ברדע, וסכום של 7,000 ש"ח במזומן.
12. עד כאן, באשר לעובדות כתב האישום.
13. בקשת המעצר נסמכת על שתי עילות: עילת המסוכנות והחשש לשיבוש מהלכי משפט. עילת המסוכנות מבוססת על הטיעון, לפיו מעשי המשיב נמשכו במשך כחודש וחצי ונעשו באופן אינטנסיבי; המדובר במעשים שנעשו במשותף, בנסיבות המעידות על התארגנות ושיטתיות ומכך יש ללמוד על מעורבותו העמוקה של המשיב בעסקי הסחיטה באיומים; על קשר עברייני קודם של המשיב עם סלאח, המעיד על התנהלות בריונית שאינה חד פעמית, וכן על עברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעות בעבירות אלימות ועונשי מאסר של ממש אשר נגזרו בעטיין. החשש לשיבוש מהלכי משפט מבוסס על כך שהעדים בתיק, ובכללם ברדע ונוריאל, מסרו את הודעותיהם במשטרה תוך חשש כבד ומתוך פחד עמוק. המאשימה אף ציינה את עמדתו של בית המשפט העליון לפיה בעבירות סחיטה באיומים החשש לשיבוש מהלכי משפט הוא חשש אינהרנטי.
14. עד כאן באשר לבקשת המעצר ונימוקיה.
15. הצדדים נחלקו ביניהם הן באשר לשאלת קיומן של ראיות לכאורה והן באשר לשאלת קיומן של עילות מעצר.
16. נפנה תחילה לבחינתן של הראיות.
ראיות לכאורה
17. נקודת המוצא היא, כי אכן ברדע ונוריאל "עקצו" בצורה זו או אחרת את בני הזוג הרש, והיו חייבים להם סכום כסף המסתכם בקרוב ל- 100,000 ש"ח. עניין זה אינו נתון במחלוקת. נקודה נוספת שאינה שנויה במחלוקת היא, כי המעט שניתן לומר על ברדע ועל נוריאל שהשניים רחוקים מלהיות "דמויות מופת". בדרך כלל, בחינת הראיות לכאורה אינה כוללת הערכת מהימנות. אולם, במקרה זה, בו עדי התביעה העיקריים, עליהם יקום ויפול התיק, מעורבים בפרשיות פליליות המטילות צל כבד על אמינותם, מתחייבת בדיקה זהירה במיוחד של חומר הראיות.